התפתחות תינוקות- האם יש חשיבות לסדר שלבי ההתפתחות?

by אפרת פינקלר on 26 בינואר 2010

לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם (קהלת; ג').

ישנם תינוקות "המתפתחים מהר" ומדלגים על שלב זה או אחר, ואימותיהם תוהות האם זה רצוי. היו זמנים שהתשובה לכך היתה חיובית ונלהבת, אך היום חושבים אחרת. כפי שנאמר כבר לא אחת, התפתחותו של התינוק היא רצף של שלבים, שכל אחד מהם מתבסס על זה שלפניו. מכיוון שכך, להתפתחות תקינה חשיבות רבה; לא כל תוצאותיה נראות מיד, וחלקן יבוא לידי ביטוי רק בשלבים מאוחרים יותר בחייו של התינוק (כאשר הוא כבר ילד). הדברים אמורים גם לגבי קשיים שמקורם בהתפתחות לא תקינה, העלולים לצוץ שנים לאחר מכן, ואז קשה הרבה יותר לתקן אותם. לכן, לסדר של שלבי ההתפתחות יש חשיבות- לכל שלב זמנו שלו, ותפקיד המלווה התפתחותית הוא לאתר תינוקות שנראות בעיות בהתפתחותם, לקדם אותם עפ"י הסדר הנכון, לסייע להם ללמוד את שלא למדו בעצמם, להשלים שלבים עליהם דלגו וכו'.

מהי חשיבותו של סדר שלבי ההתפתחות של התינוק?

לביצוע כל פעולה מוטורית דרושות יכולות  מסוימות. כדי להתהפך מהבטן לגב, למשל, מגביה התינוק את מרכז הכובד של גופו, ע"י הרמת הראש, ובעזרת תנועות הגפיים הוא מסיט אותו הצידה, ובכך יוצר את הגלגול. כדי לעשות זאת חייב התינוק להיות מודע לאיברים ולשרירים המשתתפים בפעולה, ולדעת לתפעל אותם ביעילות. מובן מאליו, אם כן, שלפני שהוא לומד להתהפך, חייב התינוק להכיר את הרמת הראש ולהיות מודע לכך שיש לו ידיים ורגליים. לכן חייבת הרמת הראש לבוא לפני ההתהפכות. ומה יקרה עם תינוק שידלג על שלב הרמת הראש וינסה להתהפך? סביר להניח שבסופו של דבר יצליח. אך זו תהיה פעולה מסובכת ומסורבלת, שתדרוש ממנו השקעת משאבים רבים, שיבואו על חשבון דברים אחרים שעליו ללמוד לבצע, יחבלו בפעולות בסיסיות אחרות בהמשך ויעכבו אותן.

המקרה המתואר להלן, מדגים זאת היטב:

תינוקת בת 11 חודשים, נקרא לה ענוה, היתה עוברת ממצב שכיבה למצב ישיבה בעזרת רצף הפעולות הבא: בעזרת ידיה היתה דוחפת את גופה לאחור, כשהיא במצב שכיבה על הבטן. תוך כדי כך היתה מפשקת את רגליה פישוק רחב וכך מתיישבת על אחוריה. ענוה לא הכירה צורות ישיבה נוספות, לא נעזרה בברכיה ובנוסף לכל לא ידעה לחזור למצב שכיבה.
מה גרם לענוה לפתח את הדרך המוזרה הזו? כדי לענות על כך עלינו לחזור לשלבי ההתפתחות הקודמים, כי הם הבסיס להתיישבות יעילה. עקב טונוס שרירים נמוך מאד וגמישות יתר, במיוחד בגפיה התחתונות, לא למדה ענוה לזחול כראוי. טיפול יעיל בטונוס השרירים ובגמישות היתר ולימוד זחילה נכונה, הם סיוע יעיל להתפתחותה התקינה ולמניעת קשיים בהמשך. כל זאת השגתי באמצעות הליווי ההתפתחותי.
ואכן, תינוקות כמו ענוה, לפני שילמדו כיצד מתיישבים בצורה נכונה, יש לטפל בטונוס השרירים הנמוך שלהם ובגמישות היתר, לאחר מכן לפתח ולשכלל את יכולתם לעמוד על שש ולזחול בכל צורות הזחילה, ורק לאחר שירכשו מיומנויות אלה, יוכלו ללמוד להתיישב "כמו שצריך".
זה נשמע כמו טיפול ארוך ומסובך, אך למען האמת הוא פשוט ומהנה, ותוצאותיו מהירות: באמתחתי תרגילים לכל מטרה, המיועדים לביצוע עם התינוקות (להבדיל מ- על התינוקות). תינוקות אוהבים ללמוד ושמחים כאשר הם רואים תוצאות. לכן הם משתפים פעולה בשמחה. עמם שמחים גם אנו, המטפלים. בסוגריים אעיר, שמטפלים זה לא רק מלווה התפתחותית. הטיפול יכול להינתן על ידי ההורים (שזה הרצוי ביותר), אך גם המטפלות או כל מי שיקבל הדרכה מקצועית.
בהתאם לגישה זו, התחיל הטיפול בענוה במספר פעולות מקדימות: תרגילים לחיזוק טונוס השרירים הנמוך ולהקטנת גמישות היתר. בד בבד למדה ענוה להכיר את ברכיה, על ידי נגיעות רבות בהן בליווי הסבר מילולי שאלה הן ברכיה (תתפלאו מה הם מבינים, הקטנטנים האלה). בנוסף בוצעו גם תרגילים לריכוך הצלעות, שהיו נוקשות. כל אלה הכינו את ענוה לתרגילים שלימדו אותה עמידת שש ובהמשך את כל צורות הזחילה. רק משבוססו כל אלה הגיעה ענוה, סוף סוף, לשלב הישיבה. גם את הישיבה היא למדה תוך כדי ביצוע תרגילים- קודם ישיבה ישרה, אחר כך ישיבה צידית (צד שמאל וצד ימין) ובהמשך ישיבת עקבים. ישיבה בסיכול למדה ענוה כבר בעצמה.
הטיפול בענוה והעבודה עימה נעשו במסגרת המעון שלה. הביצוע היה ע"י צוות המעון, יחד אתי כמלווה התפתחותית ובהדרכתי המקצועית. הוא ארך שני מפגשים בהפרש של שבוע זה מזה, ללא עבודה בניהם. התוצאות נראו כבר תוך כדי הטיפול ועם הזמן הלכו והשתבחו באופן ספונטני.

אז מה ראינו ומה למדנו?

למדנו שתינוקות אוהבים ללמוד,לומדים במהירות, ואפשר לתקשר עימם.
למדנו על חשיבות הליווי ההתפתחותי, שבמקרה של ענוה, יושם במסגרת המעון שלה.
ראינו עד כמה חשוב שהתינוקות יגיעו למיומנויות ראויות בכל שלב של התפתחותם, ועל פי הסדר הנכון. במקרה של ענוה חזרנו שלב אחד לאחור (לשלב הזחילה) כדי ששניתן יהיה ללמד אותה להתיישב.
והחשוב מכל- למדנו שאם חלים שיבושים בהתפתחות, ניתן לתקן זאת בקלות יחסית ובמהירות, אם מקפידים שהתיקון יהיה בזמן אמת. לאחר מכן הטיפול יעיל פחות.
במקרה של ענוה, תינוקת חמודה שלא ידעה לזחול כראוי ולא ידעה להתיישב בצורה יעילה, נדרשו שני מפגשים בלבד על מנת לתקן זאת. וודאי תסכימו אתי שזוהי בשורה מעודדת מאד.

משתמש אנונימי (לא מזוהה) בשעה [edit]

מה אתם חושבים?

לפוסט הקודם בנושא:

לפוסט הבא בנושא: