סימנים מוקדמים לליקויי התפתחות – והתערבות

by אפרת פינקלר on 22 באוקטובר 2013

אני מביאה לכם מאמר מאת ד"ר מינה גורביץ', רופאת ילדים שהתמזל מזלי לפגוש בהרצאה שנתנה.

ד"ר גורביץ', בעלת נסיון של כ- 35 שנים, מומחית ברפואת ילדים, במחלות במערכת העיכול ותזונת ילדים ובהתפתחות הילד בגיל הרך.

יש חשיבות רבה, לדעתי, בכך שגישת ההתערבות המוקדמת, עליה אני מרבה כל כך לדבר, נחקרת בצורה רצינית ע"י רופאה המוצאת שיש בה ממש וממליצה על יישומה בצורה אקטיבית.

את המאמר אני מביאה כלשונו, כי הוא כתוב ממש "בגובה העיניים", ומבחינתי הוא מכוון לא רק לציבור אנשי המקצוע אלא גם לכל הורה והורה.

ההדגשות בגוף המאמר הן שלי.

סימנים מוקדמים לליקויי התפתחות – והתערבות

ד"ר מינה גורביץ

פילוסופים ומדענים, ביניהם בונה השוייצרי ומאלאקארנה האיטלקי (סביב 1780), העלו את ההשערה שרקמה עצבית תגיב לפעילות כושר כמו השרירים; הם ניסו להוכיח זאת באמצעות בעלי חיים כאשר גידלו שתי קבוצות ציפורים וכלבים שבקעו באותו מחזור דגירה בתנאים שונים, כאשר קבוצה אחת קיבלה תנאים מועשרים (הרבה גירויים ואימונים אינטנסיביים) במשך מספר שנים וקבוצה שנייה ללא כל אימונים. בבדיקה לאחר נתיחה נמצא שבמוחן של החיות שעברו אימונים היה גדול יותר במיוחד אזור הצרבלום (המוחון) מה שמוכיח לדבריהם של"תנאים מועשרים" ול"אימון" יש השפעה על המוח. עבודות אלה לא זכו להד עד שגילו אותן רוזנצוויג ושות' (1987) ופרסמו אותן מחדש. חלק מהמסקנות העדכניות ביותר מוצגות במאמר הקודם: "המוח הגמיש והרקע להתפתחות אוטיזם"

השאלה שעלתה בראשי היתה, האם ניתן להשתמש בידע על תיאורית המוח הגמיש ובידע על היכולת לפתח את מסלולי המוח דרך אימון וגרייה ולפתח תכנית התערבות מוקדמת לתינוקות שאך נולדו בניסיון למנוע או למתן ליקויים נוירו-התנהגותיים?

ראשית ניסיתי לעקוב אחר התפתחות ליקויים נוירו-התנהגותיים כגון אוטיזם(ASD) , הפרעות קשב וריכוז (ADHD) וליקויי קואורדינציה מולדים ,(DCD)במהלך 16 שנות עבודתי במסגרת טיפת חלב של "מכבי שרותי בריאות" בהרצליה וברמת השרון. בהזדמנות שניתנה לי לבצע תצפיות ומעקב קפדני אחר תינוקות מלידתם ועד הגיעם לגיל 5 שנים, עקבתי אחר תהליך ההתפתחות של הליקויים. כתוצאה מתצפיות אלה ערכתי (עם שותפים נוספים) מספר עבודות שחלקן כבר סוכמו והוצגו וחלקן נמצאות לקראת פרסום. המסקנה המתבקשת מהן היא, שניתן לזהות סימנים מוקדמים בגיל הרך להתפתחות הליקויים.

בעבודות רטרוספקטיביות סוכמו נתונים שתועדו בקפדנות על שלוש קבוצות ילדים שאובחנו בגיל מאוחר יותר כסובלים מליקויים אלה ועל קבוצת ילדים נוספת שהתפתחה באופן נורמטיבי ושימשה כביקורת.

בעבודות נכללו 53 ילדים עם ADHD, 39 ילדים עם ASD, 55 ילדים עם DCD ו- 55 ילדי ביקורת. נערכה השוואה בין הקבוצות במספר פרמטרים: סיפור משפחתי, גיל ההורים והשכלתם, מיקום הילד במשפחה, מהלך ההיריון והלידה, אפגר, סיבוכים לאחר ההיריון, תזונה, מהלך קצב רכישת אבני דרך התפתחותיות, הופעת בעיות שינה אכילה והתנהגות, ממצאים גופניים, מחלות רקע נלוות וקצב הגדילה באחוזוני משקל גובה והיקף ראש. בקבוצות ילדי הביקורת ו- ADHD לא נכללו מראש תינוקות שמשקלם בלידה היה נמוך מאחוזון 10. בעוד שבקבוצת ה—DCDיה- 24% ובקבוצת האוטיסטים 38% מהתינוקות נולדו פגים או בתת-משקל תוך רחמי (אחוזון נמוך מ-10).

ברצוני להציג תוצאות מקדמיות של עבודות אלה. ההבדלים העיקריים שנמצאו בין הקבוצות ושצוינו על ידי או על ידי אחות טיפת חלב באחד או יותר מהביקורים השגרתיים בטיפת חלב (גילאים 1, 3, 9 ו-18 חודשים, 3 ו-5 שנים) היו:

1. אחוז הניתוחים הקיסריים: 20% בביקורת, 26% ב-ADHD ו- ASD, 31% ב- DCD.

2. אחוז הסובלים מבעיות אכילה: 15% בביקורת, 31% ב- DCD,י 45% ב- ADHD ו- 67% ב-ASD.

3. אחוז הסובלים מבעיות שינה: 45% בביקורת, 53% ב- ADHD, 65% ב- DCD, ו- 67% ב-ASD.

4. אחוז הסובלים מעיכוב מוטורי: 27% בביקורת, 58% ב- ADHD, 74% ב- ASD ו- 84% ב- DCD.

5. אחוז הסובלים מטונוס נמוך או גבוה: 27% בביקורת, 58% ב- ADHD, 74% ב- ASD ו- 84% ב- DCD.

6. אחוז הסובלים מאסימטריה במבנה השלד: 9% בביקורת, 13% ב- ADHD, 28% ב- ASD ו- 40% ב- DCD.

7. בין גיל 0 ל-18 חודשים נמצאה עלייה באחוזון משקל (ביותר מ-10%) ב: 38% מביקורת, 36% מ- ADHD, 46% מ- ASD ו- 61% מ- DCD.

8. בין גיל 0 ל-18 חודשים נמצאה ירידה באחוזון משקל (ביותר מ-10%) ב: 18% מביקורת, 24% מ- ADHD, 27% מ- DCD ו-39% מ- ASD.

9. בין גיל 0 ל-18 חודשים נמצאה יציבות באחוזון משקל ב: 44% מביקורת, 40% מ- ADHD, 27% מ- DCD.

10. בין גיל 0 ל-18 חודשים נמצאה עלייה באחוזון היקף ראש (ביותר מ-10%) ב: 11% מביקורת, 16% מ- ADHD, 22% מ- DCD ו-71% מ- ASD.

11. בין גיל 0 ל- 18 חודשים נמצאה ירידה באחוזון היקף ראש (ביותר מ-10%) ב: 22% מביקורת, 29% מ-ASD , 44% מ- DCD,ו- 51% מ- ADHD.

12. בין גיל 0 ל- 18 חודשים נמצאה יציבות באחוזון היקף ראש ב: 67% מביקורת, 43% מ- ADHDD ו- 34% מ-DCD .

מתוך העבודות הגעתי למסקנות הבאות:

1. לכל תינוק ייחודיות משלו. ניתן לזהות את מאפייני מבנה גופו ותכונות אישיותו מרגע לידתו, וזאת עלי כרופאת ילדים לנסות לעשות מהביקור הראשון – כדי להכיר "בייחודיותו" של התינוק.

2. אין תינוק קשה כי אם תינוק שקשה לו, היות והתקופה, מעובר ועד גיל שנה, הינה קריטית להתפתחות הילד בשל קצב התפתחות המוח ומערכת העצבים.

3. ניתן לקדם בריאות והתפתחות של כל ילד על ידי תוכנית המתאימה לו ולמשפחתו וניתן לחנך לבריאות להקנות הרגלים לניהול אורח חיים בריא מהגיל הרך, כולל תזונה, שינה, פעילות גופנית והתנהגות וזהו פקידי ואחריותי כרופאת הילדים.

4. בעיות הרפואיות וההתפתחותיות בילדים נובעות משילוב של גנטיקה והשפעת הסביבה. כ-10% מאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז וכמעט 1% מאובחנים כסובלים מטווח האוטיזם. לא ניתן בשלב זה להשפיע על הגנטיקה, אך ניתן וצריך להשפיע על כל מה שיקרה מאז הלידה.

5. ניתן לזהות, בגיל הרך, סימנים מוקדמים לליקויי התפתחות כגון ליקויים מוטוריים, ליקויי שפה ותקשורת והפרעת קשב וריכוז. עם איתור הסימנים יש להתחיל בהתערבות מוקדמת למנוע או למתן את ההפרעות שעלולות להתפתח וכאן יש לי, כרופאת ילדים, תפקיד מכריע.

 

את תוכנית ההתערבות פיתחתי לאחר קריאה בספרות על תיאוריות שונות לגבי מנגנוני ההתפתחות המוטורית של תינוקות.

תיאוריה אחת טוענת שמדובר בתהליך שנקבע גנטית מראש, התפתחות עצמאית, ללא תלות בהתנסות . תצפיות שההתפתחות המוטורית מתחילה מתנועה כללית לספציפית בציר אורך הגוף מהראש לרגלים, בציר רוחב הגוף ממרכז הגוף לכיוון קצה הגפים וששעון התפתחות אינו תלוי כמעט בתרגול והתנסות.

סיכום של מספר תיאוריות אחרות מעלה כי התפתחות תנועות מוטוריות מתואמות היא תמיד תוצאה של שילוב של תהליכים במערכת העצבים המרכזית, משתנים פיזיים ופיזיולוגיים, ומשתנים סביבתיים מסוימים – כלומר מדובר במערכת דינמית שבה יש תפקיד להתנסות וללימוד. כמו כן, בתהליך ההתפתחות הנורמאלית של יכולות מוטוריות חדשות חשוב שיהיה תהליך של רגרסיה בדיוק כמו פרוגרסיה; כלומר, היעלמות של מבנה קיים תוך התארגנות של מבנה חדש משולב הינו פתרון טוב יותר להשגת מטרה מוטורית רצויה. המסקנה הסופית לפרק זה היתה שניסויים ותצפיות קפדניים בתינוקות בסביבתם הטבעית הם הכלים החשובים ביותר לגילויים חשובים בשטח מסובך זה.

בשלב זה הרגשתי שעבודתי בשטח במהלך שנים רבות אלה מאפשרת לפתח תוכנית התערבות מוקדמת וכדי להדגים את התוכנית הפקתי סרט שנקרא "צעד אחר צעד". מטרת סרט זה, בו אני עוקבת אחר 4 תינוקות ואמהותיהם מגיל חודש עד שנה, היא להקנות לאמהות את היכולת לזהות סימנים מוקדמים אלה ולספק להן כלים להתערבות ראשונית בתקופה מוקדמת ומשמעותית זו.

 

למאמרים נוספים פרי עטה של ד"ר גורביץ' וליצירת קשר כנסו לאתר:

http://www.clini-taf.co.il/index.cfm?ID=1

 

מה אתם חושבים?

לפוסט הקודם בנושא:

לפוסט הבא בנושא: