165
165

התפתחות מוטורית והתפתחות אכילה - יש קשר?

 אפרת פינקלר – מטפלת בעיכובים התפתחותיים
עדי אפרתי רסולי – תזונאית קלינית לתינוקות
 
גוף האדם – המכונה שלא תאמן! כולנו יודעים ומבינים זאת בהקשרים שונים במהלך החיים.
תינוקות הם השלב המשוכלל ביותר של המכונה הזו! כל בורג התפתחותי וכל שלב מקיש ומעצים שלבים אחרים.
הנה כמה נקודות למחשבה ועשיה – על כל מה שבין התפתחות מוטורית להתפתחות האכילה.
 
מתי ניתן להושיב תינוק בכיסא אוכל?
הדעות הנשמעות בציבור המקצועי חלוקות ורבות , הנה תשובה אחת, המבוססות על שנות הניסיון המקצועי שלי, שתספק לכם מענה ישיר גם לתינוק שלכם.
שלב הישיבה נרכש בגילאים שבין 7-10 חודשים, במקביל לשלב הזחילה על שש. לזחילה יש השפעה רבה על הישיבה כיוון שבזמן הזחילה רוכש התינוק מיומנויות הנחוצות לו לישיבה טובה ויציבה. כמו למשל, תנועתיות של הגב, העברות משקל מצד לצד ועוד. לכן חשוב מאוד לאפשר לתינוק להתנסות בה כמה שיותר. וחשוב מאוד גם לתת לתינוק ללמוד בעצמו כיצד להגיע לישיבה ולהתיישב בכוחות עצמו. מדוע?
הרבה פעמים כאשר מושיבים תינוק לפני שעשה זאת בעצמו, הוא נהנה מהמנח החדש המאפשר לו להיות בגובה העיניים שלנו ולכן אינו רואה סיבה לחזור לבטן ולזחול. כלומר, עלול להיווצר מצב בו התינוק ידלג על שלב הזחילה או יפתח דרכים אחרות להתקדם במרחב, דרכים שהן אינן זחילה, כמו למשל התקדמות על הטוסיק.
 
פה גם המקום לציין כי כאשר מושיבים תינוק לפני שעשה זאת בעצמו, גופו עדיין אינו מוכן לכך ולכן הוא יאלץ לפצות על כך בשימוש מוגבר בשרירי הגב והבטן התחתונים, מה שיעניק לנו תמונה כאילו שהוא ממש מחזיק את עצמו יפה במנח ישיבה.
סביב גיל 7-8 חודשים והלאה כאשר נצפית תחילת התקדמות בזחילה מצד התינוק ו/ או התינוק מראה ניסיונות לישיבה באופן עצמאי, ניתן להעבירו לכיסא אוכל יעודי לתינוקות – עם אפשרות להטיית הגב – ההושבה היא לפרק הזמן היעודי לארוחה בלבד!
 
חשיבות ההושבה בשלב הזה משמעותית רק לחווית הלמידה וההשתתפות הפעילה של התינוק סביב שולחן האוכל – כך יוכל להתחיל לגעת במזון – ולהיות שותף פעיל בארוחה, אין הכוונה כי בגיל זה יאכיל עצמו לבד אולם חוויית הישיבה בגובה ההורה וליד שולחן האוכל/כשלפניו מגש, מספקת לתינוק תחושת שליטה ובטחון ומאפשרת חווית האכלה נעימה .
 
החוויה התזונתית שחווה תינוק היושב בכיסא אוכל שונה מאוד מהחוויה בה יושב בטרמפולינה/עגלה – היכולת שלו להיות שותף פעיל – להביע רצונותיו וללמד עצמו לאכול – גדלה פלאים במנח של ישיבה בכיסא לעומת זה שבטרמפולינה .
 
מה הקשר בין התפתחות מוטורית והתפתחות מיומנויות אכילה?
כדי לאכול צריך התינוק להפעיל מערכת שרירים שלמה כדי שבסופו של דבר יוכל ללעוס את האוכל ולבלוע. ההתפתחות של פעולות הלעיסה והבליעה מתרחשת בשלבים החל משלב הלידה. בהתחלה תהיה זו פעולת היניקה- מציצה שמתחילה לפתח את השרירים המסייעים באכילה. וכך עם התקדמותו בגיל והתקדמותו בשלבי ההתפתחות השונים, רוכש התינוק מיומנויות נוספות המסייעות באכילה. למשל היכולת להושיט את ידו ולתפוס בחפץ, בין אם זה הבקבוק או הכפית בהמשך. יכולת זו הולכת ומשתכללת עד לשלב בו יהיה התינוק מסוגל להושיט ידו (עם או בלי הכפית) אל האוכל המונח לפניו ובתיאום מושלם להביאו אל פיו.
 
פה המקום גם להתייחס לתינוקות היפרטוניים (מתח שרירי מוגבר- נוקשות בשרירים) ולתינוקות היפוטוניים (רפיון של השרירים). אצל תינוקות אלו עשויים להתגלות קשיים באכילה כיוון, שכמו שציינתי מעלה, פעולת האכילה כוללת בתוכה הפעלה של מערכת שרירים שלמה, החל משרירי הלסת ועד לשרירי הצוואר וחגורת הכתפיים. אצל תינוקות היפרטוניים יכול להיות שתהיה נוקשות גבוהה באזורים אלו, דבר העשוי להקשות על פעולת היניקה או הלעיסה.
 
אצל תינוקות היפוטוניים התוצאה עשויה להיות אותה תוצאה רק שפה הקושי ינבע מרפיון השרירים המשתתפים בפעולת האכילה.
תהליך האכילה גם הוא כולל שלבים התפתחותיים רבים – ביניהם – שינוי צורת ההגשה, המרקמים, הטעמים, וטכניקות האכילה הנדרשות
שיפור המיומנויות המוטורית ,בעזרת עבודה מכוונת ומודרכת ,יבוא לידי ביטוי גם בפעולת האכילה- ביכולת לאכילה עצמאית וכן במיומנויות הפה – תנועות הלשון ופעולת הלעיסה .
 
כמו בהתפתחות מוטורית גם באכילה ישנם שלבים וטווחים נורמלים . ישנם תינוקות שיהנו משינוי במרקמים ובסגנון האכילה וישנם אלו שידרשו להתנסויות רבות עד אשר יענו ויהנו מסגנון האכילה החדש.
השאירו את המטבח כמקום בריא ונעים – המנעו ממאבק כלשהו סביב האכילה ובמידת הצורך התיעצו עם גורם מקצועי .
סביב גיל 7 חודשים צפוי שתינוקות יבססו כ2 ארוחות מוצקים ביום אולם תינוקות מסויימים ייצרו דפוס אכילה כזה רק סביב גיל 8 חודשים. בכל מקרה של ספק התיעצו על מנת למנוע מתח ולחץ מיותרים סביב כסא האוכל.
 
אפרת, האם יצא לך ללוות תינוקות בהתפתחותם המוטורית ולשמוע ברקע כי ישנו שיפור באכילה שלהם?
אצל חלק מהתינוקות המגיעים אלי, אכן יש קושי במעבר למוצקים, אצל חלקם זיהיתי היפוטוניה ברמה כזו או אחרת. הקושי באכילה בעקבות היפוטוניה הרבה פעמים יהיה מלווה גם במלמול מועט אצל אותו תינוק, כיוון שמדובר באותה מערכת שרירים. אצל תינוקות אלה אני ממליצה להורים להגביר את התחושה באיזור הפה ועד לאיזור חגורת הכתפיים, זאת בעזרת גירויים שונים. ברוב המקרים, כאשר מתחזקת התחושה באיזור הפה ומערכת השרירים הרלוונטית מקבלת חיזוק, משתפרת יכולת האכילה של אותו תינוק.
 
מה המשמעות של ליווי התפתחותי אצל אפרת פינקלר?
ליווי התפתחותי, כמו שאני רואה אותו, תפקידו לעזור לכל תינוק למצות את פוטנציאל התנועה והלמידה שלו. כל תינוק נולד עם רצון ללמוד ולהתפתח, אך מה קורה כאשר תינוק נתקל בקושי ברכישת הלמידה וההתפתחות של שלב כזה או אחר?
פה, לדעתי, המקום לברר האם מדובר בקושי? מהו הקושי ואיך אפשר לעזור לתינוק לעבור את האתגר העומד מולו ולרכוש את שלבי ההתפתחות? או שאולי בכלל מדובר בקצב התפתחות של אותו תינוק?
 
ייעוץ של אשת מקצוע בשלב כזה יכול לעשות סדר בדברים ולהבהיר מול איזה אתגר עומדים.
אני מאמינה גדולה בתחושות הבטן של הורים, ומאמינה שהורים יודעים כאשר משהו טוב קורה עם הילד שלהם וגם כאשר משהו פחות טוב, ויודעת שאת החלק השני קשה יותר לקבל. אך כדאי לדעת, כי בעזרת הדרכה ממוקדת עבור כל תינוק, ניתן להתמודד עם הקשיים והאתגרים המוצבים בפניו.
התפתחותו של תינוק, ובכלל, התפתחותו של האדם, היא רצף של שלבים, כאשר כל שלב הוא הבסיס לשלב הבא אחריו. ולכן אני מאמינה, כי כאשר שלב אחד אינו נרכש או נרכש בצורה לא יעילה, עשוי הדבר לבוא לידי ביטוי בשלבים מאוחרים יותר.
היום יותר ויותר מחקרים מצביעים על הקשר שבין קשיים ועיכובים בהתפתחות בגיל הינקות, לבין גילוי של לקויות למידה בגילאים מאוחרים יותר. זאת משום שהבסיס המאפשר למידה יעילה בשנות בית הספר, נרכש בגילאי הינקות (קשה לדמיין אך כך הדבר).
 
קשיים המתגלים בגילאי הינקות, שאינם מקבלים את היחס הנכון, עשויים לקבל צורות שונות בגילאים שונים ולהמשיך להפריע לילד בהתפתחותו.
לכן אני רואה באיתור המוקדם ובהתערבות המוקדמת, ערך עליון. אני מאמינה שהתייחסות נכונה לקשיים של הילד, בזמן הנכון, יכולה להעניק לו נקודת פתיחה טובה יותר לחיים.
ובסופו של דבר מה אנו הכי רוצים, אם לא הידיעה שעשינו הכל למען עתיד טוב לילדנו?
 
כיצד מתנהל תהליך ליווי תזונתי?
תינוקות (כמונו) הם עולם ומלואו- ניזונים מרגש וגם מאוכל . התפתחותו הרגשית ושיתוף הפעולה מצידו של התינוק הם תנאי הכרחי – ליצירת הרכב ארוחה מאוזן מבחינה תזונתית . חוויות שונות עשויות להשפיע על אופי אכילתו של תינוק .בתהליך הליווי של תינוק המתקשה לאכול – המטרה הראשונית היא יצירת שיתוף פעולה מצד התינוק . התהליך עשוי להיות מאתגר – אולם – יצירת יחסי אכילה בריאים בגיל הינקות הינה הבסיס לאכילה מווסתת בריאה ומזינה לכל החיים.
 
כל התינוקות אוכלים בסוף – החוויה הנוצרת סביב האכילה היא זו המשמעותית והשפעתה הרת גורל על מערכת היחסים הנוצרת בין התינוק למטפל ובינו לבין העולם.
 
 
לאתר של עדי אפרתי - רסולי,  לחצו כאן
 
 


כתבו לי ואחזור אליכם

 

לקבלת המדריך המלא להתפתחות תינוקות

התרגילים והתובנות המובאים באתר זה מתייחסים לתינוקות עם התפתחות תקינה, והם מובאים באופן כללי לגמרי. מטרתי היא דרך אתר זה להנגיש לכם, ההורים, את הידע שלי בהתפתחות תינוקות ופעוטות ולהעניק לכם כלים לסייע לילדכם להתפתח ביעילות ובנעימות.
אין הכוונה, במאמרים והכתבות המופיעים באתר, להציע פיתרונות לתינוק ספציפי זה או אחר.
 
בכל חשד לבעיה יש לפנות לבירור- האם אכן היא קיימת, מה טיבה ומה מקורה, וכמובן לטפל בצורה העונה באופן הטוב ביותר לממצאים שיתקבלו.
 
 
כדאי לדעת
טיפול בבעיות התפתחותיות יכול להיעשות בכל שלב ובכל גיל, ומבחינה זו זוהי בשורה מעודדת עבור מי שאצל ילדו התגלו קשיים או עיכובים בשלב מאוחר. עם זאת, חשוב לזכור שבעוד שבינקות הטיפול בקשיים ועיכובים הוא פשוט ומהיר, בגילאים מאוחרים יותר הוא ממושך ומסובך, כי אז יש להתמודד גם עם תוצאותיהם. לכן- זמן אמת הוא הזמן הנכון! והפתגם "אל תדחה למחר את מה שאפשר לעשות היום" נכון מאי פעם.

לקבלת המדריך המלא להתפתחות תינוקות

כתבו לי ואחזור אליכם