הדרך הקצרה מדאגה להפי אנד

by אפרת פינקלר on 5 בינואר 2010

orfi 80 1שיטת שלהב לליווי התפתחותי, פועלת על כל המערכות של התינוק. הטיפול בשיטה זו, בה אני עובדת, מקנה לתינוק תפקודים מוטוריים, במידה שלא הצליח לרכוש אותם בעצמו, עוקב אחר התפתחותו המוטורית, השפתית והרגשית, במטרה לשפר את הטעון שיפור.
כל אלה בהתאם לגילו.הטיפול מתבצע במספר מפגשים, בסביבה נעימה לתינוק, ובאווירה אוהדת ותומכת.

הפניה לבדיקה מקצועית חשובה מאד, מפני שבמקרה שאכן מתגלות בעיות ניתן לטפל בהן מיד בעזרת תרגילים פשוטים, שבמסגרת הליווי מוקנים גם להורים, ואותם הם מבצעים עם התינוקות. לעיתוי הטיפול חשיבות רבה. תינוקות, כמו מבוגרים, מגיבים למצבים שונים: כישלונות גורמים להם לתסכולים ומרפים את ידיהם ואילו הצלחות מעודדות וממריצות אותם. תינוק שנכשל שוב ושוב ברכישת מיומנויות בסיסיות, יתייאש ויחדל מלנסות לרכוש אותן. אחד מתפקידיו של הליווי ההתפתחותי הוא למנוע מהתינוק להגיע למצבים אלה, ולכן חשוב שהטיפול יינתן בזמן אמת. כדאי להעיר כאן, שהעבודה הזו היא מקור להנאה רבה להורים ולתינוקם, מין גרסא מוקדמת של זמן איכות…
הצעתי לכם, אם כן, ההורים המתלבטים: לכו עם תחושות הבטן שלכם. אם נראה לכם שיש בכך צורך אל תהססו לפנות לאנשי מקצוע.

הסיפור האמיתי הבא מדגים כיצד הפכה עופרי מתינוקת מתוסכלת ושקטה לחייכנית, סקרנית ומתנועעת בחופשיות, והכל בזכות הוריה המסורים ומספר תרגילים פשוטים. מי שמאמין בניסים יכול למצוא אותם במקרים כאלה. אך היפה הוא, שאין כאן שום נס והכל קרה בזכות הוריה, שאיתרו במהירות בעיות התפתחות ופנו לטיפול וליווי התפתחותי מקצועי (שזו אני) ובזכות עבודה ממוקדת ויעילה (של כולנו). סיפור מאלף המדגים כמה קצרה יכולה להיות הדרך מדאגה לשמחה.
עופרי היתה בת תשעה חודשים כשפנתה אלי אמה, מאחר שחשדה שמשהו אצל בתה אינו כשורה: היא מיעטה להתהפך מהגב אל הבטן ובחזרה והעדיפה לשכב על המזרן. את משחקיה המעטים שיחקה עופרי בעיקר כשהיא שוכבת על גבה, והחשוב מכל- כשהתהפכה בכל זאת, היו תנועותיה בלתי יעילות.
שתי מטרות רצתה האם להשיג בפניתה אלי: ידע, מגע וליווי של אשת מקצוע (ובמילה אחת תמיכה) עבור עצמה, ופתרונות עבור עופרי.

הפגישה הראשונה

בפגישתי הראשונה מצאתי שלעופרי גב מוקשת, וידיים ורגליים מתוחות מאד. טונוס השרירים היה גבוה והצלעות נוקשות. הפעולה הראשונה הייתה, אם כן, הבאת השרירים לטונוס הנכון. הדבר הושג בעזרת מספר רב של טפיחות ומגע פרופריוספטיבי (מגע עמוק), בכל חלקי הגוף. תוך כדי העבודה הדרכתי את אמה בביצוע הפעולות, כך שעד מהירה היא  בצעה אותן בעצמה. העבודה הזאת עם בתה גרמה לשתיהן עונג רב.
במפגש הבא קיבלה אותי האם ואור בעיניה. הירידה של טונוס השרירים של עופרי גרמו לשינוי מיידי- היא הפכה לערנית יותר ומגוון תנועותיה הורחב מאד. עתה היתה בשלה להקניית תנועות התהפכות יעילה מהגב אל הבטן ובחזרה. תוך כדי כך עבדנו גם על ריכוך תנועת האגן והצלעות, ולאחר מכן הוקדשו מספר מפגשים נוספים להקניה של תפקודים אחרים, כמו  זחילת גחון, עמידת שש וזחילת שש, ולשיפורם. כל אלה הושגו בעזרת תרגילים, שמטרתם ללמד את התינוק(ת) הפעלה נכונה של גופו וביצוע פעולות בצורה יעילה המפחיתה שימוש  מיותר בשרירים. ההורים למדו את כל התרגילים וביצעו בעצמם.
לאחר שרכשה ושיפרה את כל המיומנויות הללו,  הפכה עופרי  לחייכנית יותר, שמחה יותר וסקרנית יותר, והרבתה לקשקש ולפלרטט עם כל מי שסביבה, לשמחתם הרבה של הוריה, ולגאוותם (וגם לשמחתי).

ומה היום

כיום עופרי כבר בת שנה. היא ילדה פעלתנית שמחה וחייכנית, זוחלת בחופשיות וגם עומדת. רבה עם אחיה על כל דבר שאפשר לריב עליו (ולפעמים גם מנצחת) ומרוויחה, ללא כל מאמץ, את חיבת כל הסובבים אותה.
לא תמה המלאכה ועדיין ישנם דברים הטעונים שיפור, אך ההישגים שהושגו בעבודתנו המשותפת- של עופרי החמודה, של הוריה המסורים ושלי- הבטחתי לכם ההפי אנד, לא?

גם אתם יכולים לעשות זאת עבור תינוקכם- צרו קשר

משתמש אנונימי (לא מזוהה) בשעה [edit]

מה אתם חושבים?

לפוסט הבא בנושא: