165

אודות

קוראים לי אפרת פינקלר ואני מטפלת בילדים עם קשיים ועיכובים התפתחותיים.

לפני 11 שנים נחשפתי לתחום שנקרא התפתחות תינוקות והתאהבתי. התפתחות של תינוקות ופעוטות זה אחד הדברים המרתקים בעייני. להתבונן בהם, להבין איך עובדת המחשבה שלהם, ללמוד יחד איתם, מחדש, דברים שאנחנו כבר יודעים, אבל דרך ההתבוננות בהתפתחות שלהם - ללמוד לעשות את הדברים קצת אחרת. להתרגש אתם בכל פעם שהם לומדים משהו חדש.

במהלך השנים למדתי ורכשתי ידע תיאורטי ופרקטי שמקנה לי הסתכלות רחבה על התפתחות תינוקות וילדים.
בלימודי התואר הראשון שלי, התמקדתי בתחום של פסיכולוגיה התפתחותית, ליקויי למידה והפרעות קשב וריכז.
לאחר מכן למדתי ליווי התפתחותי אצל ד"ר חווה שלהב - מייסדת שיטת Child's Space, בבית - החולים אסף הרופא. לימודים אלה גרמו לי לרצות לדעת עוד וכמה שיותר על התפתחות של תינוקות, מה שהוביל אותי באופן ישיר ללימודי הכשרת מטפלות לעבודה עם פעוטות המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי. לימודים בשיתוף של מרכז מפנה ואוניברסיטת בר - אילן.

כשאני הייתי ילדה התקשתי בדברים שלילדים אחרים באו בקלות. קריאה, חשבון, לעקוב אחרי המורה מבלי שהמחשבות נודדות כל הזמן. אז לא ידעו לקרוא לזה הפרעות קשב וריכוז. ידעו שאני מתקשה בדברים אלה אך, היום אני יודעת לומר, שהעזרה שבאותם זמנים ידעו לתת - לא הייתה נכונה עבורי.
התחושה שאני הכי זוכרת לאורך השנים היא תחושת חוסר הצלחה. תחושה של "למה כולם מצליחים ורק אני לא".
אלה תחושות שנוצרות בגילאים מואד צעירים. תינוקות ופעוטות, בדיוק כמונו המבוגרים, מרגישים תחושות של חוסר הצלחה. וכאשר מצטברות יותר ויותר תחושות של חוסר הצלחה, לעומת הצלחה, זו התמונה שנוצרת לילד לגבי עצמו.

עם השנים הבנתי שדווקא הקשיים והתחושות הקשות שהיו לי לאורך השנים, הם אלה שהביאו אותי לעסוק בתחום בו אני עוסקת.
אותם קשיים הביאו אותי לחרוט על דגלי ולהעביר את המסר לכמה שיותר הורים ואנשי חינוך, שאין דבר כזה תינוק עצלן ואין דבר כזה ילד שלא רוצה ללמוד, אלא יש קשיים שמקשים עליהם לעשות דברים מסויימים ולכן צריך למצוא את הדרך המתאימה להם ללמוד.

בעבודה שלי אני מתמקד בפן הטיפולי של המקצוע. אני עובדת עם תינוקות ופעוטות עם קשיים ועיכובים התפתחותיים. אני עובדת אתם באופן פרטני, כל אחד לפי צרכיו ולפי אופיו.
מתוך הניסיון שצברתי עם השנים, אני מאמינה שאיתור מוקדם ככל האפשר, של קשיים התפתחותיים והתערבות בזמן אמת, יכול למזער ואולי אף למנוע מהקשיים להפוך לעיכובים התפתחותיים.
אני מאמינה שקשיים ועיכובים בהתפתחות שלא מקבלים את היחס המתאים והנכון, אינם נעלמים מעצמם, אלא מקבלים צורות ביטוי שונות עם השנים.

המדע יודע לומר לנו כי שלוש השנים הראשונות לחיים הן השנים החשובות ביותר מבחינת יכולת ההשפעה שלנו על המוח. בשלוש השנים האלה נוצר הבסיס עליו נבנית האישיות שלנו. לכן חשוב לנו להבטיח, עד כמה שניתן, כי הבסיס שנוצר יהיה הטוב ביותר עבור ילדנו.